Skip to content
  • ראשי
  • טופס שליחת מתכון מהקילה
  • תורמי מתכונים
    • גלעד
    • עידן יצחקיאן
  • ראשי
  • טופס שליחת מתכון מהקילה
  • תורמי מתכונים
    • גלעד
    • עידן יצחקיאן

לחם מחמצת: כל מה שצריך לדעת כדי להגיע לתוצאה מושלמת

לחם מחמצת הפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות, ולא בכדי: מדובר בלחם טבעי, טעים, בריא, ומספק הרבה יותר טעם ואיכות מאשר לחם מסחרי. אך הדרך ללחם מחמצת איכותי רצופה באתגרים, בעיקר אם אתם חדשים בתחום. במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת – מהי המחמצת, כיצד מעירים אותה משינה במקרר, איך היא משפיעה על הלחם ומה לעשות כאשר המחמצת לא עובדת כפי שציפינו.

מהי מחמצת?

מחמצת היא תערובת של קמח ומים שעוברת תהליך של תסיסה טבעית בזכות שמרים וחיידקים טבעיים הקיימים בסביבה. תהליך זה מעניק ללחם טעמים עמוקים וייחודיים. המחמצת לא רק מתסיסה את הבצק ומעניקה לו טעם אלא גם מפתחת את המבנה הפנימי שלו ויוצרת אווריריות במרקם הסופי.

איך מכינים מחמצת?

הכנת מחמצת מאפס דורשת סבלנות, אך זהו תהליך פשוט יחסית. התהליך מתחיל בתערובת ראשונית של קמח ומים, שאותה משאירים בטמפרטורת החדר כדי לאפשר לשמרים ולחיידקים להתרבות. בכל יום, במשך כ-5–7 ימים, יש להוסיף לתערובת כמות מסוימת של קמח ומים ולהסיר חלק מהמחמצת כדי לשמר את האיזון בתסיסה.

לאחר מספר ימים, המחמצת אמורה להתחיל לבעבע ולהפיץ ריח חמצמץ – סימנים שהיא מוכנה לשימוש. אם המחמצת נראית עכורה, ריח רע מדי נודף ממנה או שהיא אינה מבעבעת כלל, ייתכן שהיא זקוקה ליותר זמן, או לחלופין שהתהליך השתבש ויש להתחיל מחדש.


איך מעירים מחמצת משינה במקרר?

רוב האנשים שומרים את המחמצת במקרר כאשר הם אינם אופים בתדירות גבוהה. הטמפרטורה הנמוכה מאטה את התסיסה ומאפשרת שמירה לאורך זמן. כדי להעיר את המחמצת ולהכין אותה לאפייה, יש להוציא אותה מהמקרר לפחות 12 שעות לפני השימוש, לתת לה להגיע לטמפרטורת החדר ולבצע האכלה (הוספת קמח ומים).

תהליך ההאכלה מחדש גורם לחידוש פעולת השמרים והחיידקים. כדאי לבדוק את המחמצת לאחר מספר שעות: אם היא מתחילה לבעבע ולהפוך לאוורירית, היא מוכנה לשימוש. אם היא עדיין במצב רדום, אפשר להמתין מספר שעות נוספות או לבצע האכלה נוספת כדי לחזק אותה.


תהליך הכנת לחם מחמצת: מהשלב הראשון ועד האפייה

כדי להכין לחם מחמצת איכותי, נדרשים מספר שלבים עיקריים:

  1. הכנת הבצק: ערבוב המחמצת הפעילה עם קמח, מים ומעט מלח. את הבצק לשים בידיים או במיקסר עד שהוא מתפתח ומתחיל להיות אלסטי. חשוב להשאיר זמן למנוחה בין השלבים כדי לאפשר לגלוטן להתפתח ולתסיסה להתרחש.

  2. שלבי התפחה: אחרי הלישה, הבצק צריך לעבור מספר שעות של התפחה, שבהם הוא תופס נפח והופך לאוורירי. בזמן ההתפחה ניתן לבצע קיפולים כדי לחזק את הבצק ולפתח את המבנה הפנימי שלו.

  3. עיצוב ואפייה: לאחר ההתפחה, יש לעצב את הבצק לצורתו הסופית. את הבצק מכניסים לתנור חם מאוד, כאשר תנור אדים מסייע בהשגת קרום פריך.


בעיות נפוצות ואיך לפתור אותן

בזמן אפיית לחם מחמצת ייתכן ונתקל בבעיות שונות – תוצאה של מחמצת חלשה, בעיות בתפיחה או טעויות בתהליך:

  1. הלחם לא תופס נפח: ייתכן שהמחמצת חלשה או שתסיסת הבצק הייתה קצרה מדי. אפשר לשפר זאת על ידי מתן יותר זמן לתסיסה או חיזוק המחמצת על ידי האכלה תדירה יותר.

  2. לחם דחוס וכבד: יכול להיות תוצאה של מחמצת לא פעילה דיה או של עיצוב לקוי. במקרה כזה, מומלץ לעקוב אחרי בועות המחמצת לפני הוספתה לבצק ולוודא שהיא פעילה וחזקה.

  3. טעם חמצמץ מדי: במקרים בהם התסיסה הייתה ארוכה מדי או בתנאים חמים מדי, הלחם עלול לקבל טעם חמצמץ מדי. כדי למנוע זאת, כדאי לקצר את זמן ההתפחה או להפחית את כמות המחמצת בבצק.


איך לזהות מחמצת שלא עובדת טוב ומה ניתן לעשות?

כאשר מחמצת לא עובדת בצורה אופטימלית, יש לכך סימנים ברורים: ריח לא נעים (ריח חומצי או ריח של שמרים רקובים), מרקם לא אחיד, היעדר בועות או בעבוע קל בלבד. במקרים כאלו, ניתן “לאתחל” את המחמצת על ידי זריקת חלק מהכמות הקיימת והאכלה מחדש עם קמח ומים טריים בכמות נכונה.

טיפים לשיפור המחמצת:

  • הקפדה על זמני האכלה: יש לשמור על האכלה קבועה בתדירות יומית בטמפרטורת החדר, או פעם בשבוע אם המחמצת נשמרת במקרר.
  • בחירת קמח איכותי: שימוש בקמחים מלאים או קמחים טריים יכולים לעודד את פעילות השמרים והחיידקים במחמצת.
  • שמירה על ניקיון הכלים: כלים נקיים חיוניים להימנעות מחיידקים לא רצויים שעשויים לפגוע במחמצת.


אתגרים בהכנת לחם מחמצת ודרכי התמודדות

1. מחמצת חלשה או לא פעילה מספיק
האתגר: אם המחמצת אינה מראה סימני חיים (בועות, תפיחה) או מפיצה ריח לא נעים, ייתכן שהיא חלשה או לא פעילה מספיק, דבר שעלול לגרום ללחם להיות דחוס או שטוח בטעם. פתרון: ניתן לעודד את המחמצת על ידי ביצוע מספר האכלות רצופות (בכמות קטנה יחסית), רצוי עם קמח מלא או קמח שיפון כדי להוסיף מינרלים ושמרים טבעיים. במקרים מסוימים, גם שהייה בטמפרטורת חדר יכולה לעזור, אך חשוב לא לחשוף אותה לטמפרטורה גבוהה מדי.

2. חמצמצות יתר בלחם
האתגר: תסיסה ארוכה או חמה מדי עלולה לגרום ללחם להחמיץ יותר מדי, מה שמקנה לו טעם חזק שיכול להיות לא נעים. פתרון: כדי לאזן את התסיסה, ניתן להקטין את כמות המחמצת במתכון או לקצר את זמן ההתפחה. במקביל, כדאי לשמור על סביבה קרירה יחסית, במיוחד בקיץ, או להכניס את הבצק למקרר במהלך חלק מההתפחה כדי להאט את התהליך.

3. בצק רך ודביק מדי
האתגר: אחד הקשיים הנפוצים הוא בצק רך ודביק, שקשה לעבוד איתו ולעצב אותו לצורה הרצויה. פתרון: שימוש בטכניקות קיפול (מתיחה וקיפול של הבצק) יכול לעזור לפתח את הגלוטן ולחזק את הבצק. כמו כן, חשוב לשקול את כמויות הקמח והמים במתכון ולהשתמש ביחסים מדויקים. לחילופין, ניתן להוסיף מעט קמח בתהליך הלישה, אך בזהירות כדי לא לפגוע במרקם האוורירי.

4. חוסר תפיחה לאחר ההתפחה השנייה
האתגר: במקרים מסוימים, הבצק לא מצליח לתפוח לאחר ההתפחה השנייה ונראה שטוח גם לאחר הכניסה לתנור. פתרון: במקרים כאלו כדאי לבדוק את רמת הפעילות של המחמצת ואת משך זמן ההתפחה הראשונה. אם ההתפחה הראשונה נמשכה זמן רב מדי, השמרים עשויים להתעייף. אפשרות נוספת היא לתת לבצק זמן מנוחה נוסף בתנאי לחות, כדי להמריץ את התסיסה לפני האפייה.

5. קרום קשה מדי או רך מדי
האתגר: קרום קשה מדי עלול להקשות על החיתוך והלעיסה, ואילו קרום רך מדי מעיד על חוסר אפייה מספק. פתרון: כדי להשיג קרום פריך במידה הרצויה, חשוב להשתמש בתנור אדים או להניח תבנית מים חמה בתחתית התנור בזמן האפייה. כמו כן, כדאי לוודא שתנור החימום חזק ויציב בטמפרטורה גבוהה לאורך כל זמן האפייה.

6. בעיות עיצוב ומרקם פנימי
האתגר: לחם מחמצת מוצלח מתאפיין באווריריות ובחורים גדולים במרקם הפנימי. אם הלחם צפוף או עם חורים קטנים מדי, ייתכן שהבעיה היא בעיצוב או בתסיסה. פתרון: במהלך ההתפחה הראשונה, יש לבצע קיפולים על מנת לפתח את רשת הגלוטן ולחזק את המבנה. עיצוב מדויק לפני ההתפחה הסופית גם מסייע לקבלת תוצאה טובה.

7. שליטה על זמני ההתפחה
האתגר: זמנים ארוכים מדי או קצרים מדי של התפחה משפיעים על כל המבנה והטעם של הלחם. פתרון: כדי להימנע מהתפחת יתר או חוסר התפחה, מומלץ לעקוב אחרי מצב הבצק ולא רק אחרי השעון. הבצק צריך להכפיל את נפחו בערך במהלך ההתפחה הראשונה, ולקבל נפח נוסף בהתפחה השנייה.


טיפים כלליים להצלחה בהכנת לחם מחמצת

  • תכנון זמן מראש: לחם מחמצת דורש סבלנות וזמני המתנה ממושכים. תכננו מראש את שלבי ההתפחה והאפייה, במיוחד אם זהו תהליך חדש עבורכם.
  • תרגול והתמדה: הכנת לחם מחמצת ברמה גבוהה דורשת תרגול. עם הזמן תדעו להרגיש את הבצק ואת מצב המחמצת ותוכלו לשפר כל חלק בתהליך.
  • תחזוקת מחמצת: גם אם אתם לא אופים כל יום, כדאי לשמור על המחמצת ולהאכיל אותה לפחות פעם בשבוע. תחזוקה זו תבטיח שהמחמצת תישאר חזקה ופעילה בכל פעם שתזדקקו לה.

הידרציה, כלומר כמות המים בבצק ביחס לכמות הקמח, משתנה לפי סוג החיטה ויכולה להשפיע על המרקם והאווריריות של לחם מחמצת. לכל סוג חיטה יש את אחוז ההידרציה המתאים לו. הנה ההמלצות המרכזיות:

1. חיטת לחם (קמח לבן חיטה מלאה)

  • הידרציה מומלצת: 65%–75%
  • מאפיינים: קמח חיטה מלא וקמח לחם סופגים מים בצורה טובה בזכות תכולת החלבון הגבוהה. הידרציה בטווח זה תספק בצק גמיש ויציב ותאפשר התפחה טובה וקבלת מרקם אוורירי.

2. חיטת שיפון

  • הידרציה מומלצת: 80%–90%
  • מאפיינים: קמח שיפון דורש הידרציה גבוהה יותר בהשוואה לחיטת לחם. קמח זה מכיל פחות גלוטן, כך שהבצק יהיה דביק ורך, אך הידרציה גבוהה עוזרת לשפר את המרקם ולשמור על עסיסיות הלחם.

3. חיטת כוסמין

  • הידרציה מומלצת: 60%–70%
  • מאפיינים: קמח כוסמין סופג פחות מים מקמח חיטה רגיל או קמח לחם, כך שנדרש פחות מים להכנת בצק יציב. הידרציה גבוהה מדי עלולה להפוך את הבצק לשברירי מדי, ולכן כדאי להיצמד לטווח המומלץ.

4. חיטת דורום (סולת)

  • הידרציה מומלצת: 70%–80%
  • מאפיינים: קמח דורום מתאים ללחמים בעלי קרום קשה יחסית. הוא סופג מים בכמות גבוהה באופן יחסי, ולכן הידרציה בינונית-גבוהה תיתן בצק גמיש שמאפשר קבלת מבנה טוב עם קרום פריך.

5. תערובות קמחים (למשל, חיטה עם שיפון או כוסמין)

  • הידרציה מומלצת: 70%–80%
  • מאפיינים: כאשר עובדים עם תערובת קמחים, הידרציה גבוהה מדי יכולה להקשות על התהליך, במיוחד עם קמחים דלי גלוטן כמו שיפון וכוסמין. כדאי להתחיל עם הידרציה של כ-70% ולהתאים לפי המרקם.

6. קמחים ללא גלוטן (כגון קמח טף, חומוס, אורז)

  • הידרציה מומלצת: משתנה בהתאם לתערובת, לרוב 80%–100%
  • מאפיינים: קמחים ללא גלוטן דורשים הידרציה גבוהה, מאחר והם אינם יוצרים רשת גלוטן שתומכת במבנה הבצק. לחם ללא גלוטן יהיה לרוב רך יותר ויש לו נטייה לספוג מים בכמות גבוהה, ולכן הידרציה גבוהה תסייע לשמור על לחות ויציבות יחסית.

דגשים כלליים

  • בדיקות תוך כדי תהליך: הידרציה מושפעת גם מתנאי הסביבה, ולכן כדאי לבדוק את הבצק תוך כדי הלישה וההתפחה ולהוסיף מים במידת הצורך.
  • ניסיון אישי: ככל שתעבדו יותר עם סוגי קמחים שונים, תבינו את השפעת ההידרציה הנכונה ותקבלו תוצאה מיטבית בהתאם לסוג הלחם הרצוי.

© 2024 כל הזכויות שמורות לתזונה מזינה.

Facebook-f Twitter Google-plus-g Pinterest
  • ראשי
  • טופס שליחת מתכון מהקילה
  • תורמי מתכונים
    • גלעד
    • עידן יצחקיאן